• חפצים שימצאו ללא בעלים ואינם רכוש של בית ההארחה, ירוכזו ע"י העובדים ויועברו למשרדי בית ההארחה, נציגי המשרדים יפעלו בהקשר זה בכפוף לחוק השבת אבידה.

• הודעה על אבידה- ניתן להודיע למשרדי בית ההארחה על אובדן פריט בטלפון או הגעה פיזית . הפרטים המלאים יירשמו ביומן האבידות.

• קבלת אבידה- בעת קבלת האבידה יירשמו כל הפרטים המזהים של האבידה (תיאור כללי, סוג, צבע, יצרן, מאפיינים בולטים וכן הלאה), על מנת לאפשר מעקב מסודר, זיהוי, והשבת האבידה.

• השבת האבידה לבעליה- ככלל אבידה הנמצאת בחזקת משרדי בית ההארחה תימסר לבעליה או למי מטעמו (בהצגת ייפוי כוח בכתב). 

זיהוי הבעלים יהיה לאחר שנתמלאו הפרטים הבאים: הצגת תעודה המוכיחה בעלות על האבידה או תיאור מאפיינים מזהים של האבידה.  

• מסירת האבידה למשטרה/תרומה-   אבידות אשר בעליהם לא ימצאו תוך ארבעה חודשים, יימסרו למשטרה,יושמדו או ייתרמו.

 

• הגדרות

• 1.    בחוק זה –

•            "אבידה" - מיטלטלין שאבדו לבעליהם, או שבנסיבות הענין יש להניח שיצאו משליטתם;

•            "בעל" לגבי אבידה - לרבות מי שזכאי להחזיק בה.

• חובת המוצא

• 2.    (א)  המוצא אבידה ונוטלה (להלן - המוצא) חייב להשיבה לבעלה או להודיע עליה בהקדם למשטרה, זולת אם בנסיבות הענין יש להניח שבעל האבידה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.

•            (ב)  הודיע המוצא למשטרה, רשאי הוא למסור לה את האבידה והוא חייב לעשות כן אם היא דרשה זאת ממנו.

• אבידה שנמצאה ברשות הזולת

• 3.    המוצא אבידה ברשותו של אדם אחר חייב להודיע עליה לבעל הרשות ולמסרה לו לפי דרישתו; קיבל בעל הרשות את האבידה לידו, יראו אותו כמוצא.

• אבידה שלא נתגלה בעלה

• 4.    (א)  קיים המוצא הוראות סעיף 2 ולא נתגלה בעל האבידה תוך ארבעה חדשים, יראו כאילו התייאש ממנה והמוצא יהיה לבעל האבידה; התקופה האמורה תתחיל מהיום שהודיע למשטרה על האבידה, ואם לא היה עליו להודיע כאמור בסעיף 2(א) - מיום מציאתה.

•            (ב)  לא קיים המוצא הוראות סעיף 2 ולא נתגלה בעל האבידה תוך ארבעה חדשים לאחר שנודע למשטרה על האבידה, יראו כאילו התייאש ממנה והמדינה תהיה לבעלת האבידה; והוא הדין אם המוצא מסר את האבידה למשטרה והיה לבעלה לפי סעיף קטן (א) אך לא דרש אותה תוך חדשיים לאחר שהיה לבעל כאמור.

•            (ג)   שר המשטרה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע בתקנות שעל אבידות יקרות ערך, או שניתן להניח שהן בעלות ערך רגשי מיוחד לבעליהן, ועל סוגים מיוחדים אחרים של אבידות, לא יחולו הוראות סעיף זה או שיחולו בהארכת התקופות האמורות בו או בשינויים אחרים שנקבעו בתקנות.

• פדיון האבידה

• 5.    זכה המוצא או המדינה באבידה לפי סעיף 4, זכאי בעלה הקודם, תוך שנה לאחר הזכיה, לפדותה מהזוכה, או ממי שרכש אותה מן הזוכה שלא בתמורה, בתשלום שוויה בזמן הפדיון, זולת אם חל בה שינוי של ממש.

• מכירת האבידה

• 6.    (א)  אבידה שהיא נכס שעלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר משוויו, או שהוצאות שמירתו אינן סבירות לעומת שוויו, או אבידה שהיא בעל חיים, רשאי המוצא למכרה בדרך סבירה, וכן רשאית לעשות המשטרה, אם האבידה נמסרה לה.

•            (ב)  המוצא לא ימכור את האבידה כאמור אלא לאחר שהודיע על כך למשטרה זמן סביר מראש והמשטרה לא דרשה למסור לה את האבידה.

•            (ג)   נמכרה האבידה, יבוא, לענין חוק זה, הפדיון במקומה.